היוון מזונות ילדים עתידיים על פי ההלכה 

פסק הדין דלקמן יעסוק בבקשת ב"כ האישה להוון את חלק הבעל בדירה בעיר לוד על מנת להבטיח את תשלומי מזונות הילדים בעתיד. ב"כ האישה תומך את יתדותיו לבקשה בדברי השו"ע חו"מ סימן ע"ג סעיף י שיובא לקמן.

ב"כ הבעל מתנגד לבקשה. לדבריו הבעל משלם את דמי המזונות, כך שאין כל צורך בצעד המבוקש.

תמצית דברי הצדדים בסיכומיהם:

ב"כ האישה

ע"פ פסיקת שו"ע חו"מ סימן עג, סעיף י , במקום חשש לאי פרעון יש לעקל נכסי חייב. מכוון שהבעל מתחמק, וכל הפחות מתקשה לשלם את מזונות הילדים, יש להוון את חלקו בדירה. וכך הכריע המהרש"ם הנ"ל. סיבה נוספת להיוון – חובת האב במדור הילדים. וכפי שפסק ביה"ד הגדול בת"מ 1076746/2.

לדבריו, גם חוק יחסי ממון בסעיף בסעיף 6(א) , מורה על פירוק שיתוף לאחר הדאגה למגורי הילדים באופן המתאים לצורכיהם. וכן הוראת החוק בסעיף 40 לחוק המקרקעין.

ב"כ האישה מצרף פסקי דין מביהמ"ש התומכים בבקשתו.

ב"כ הבעל

הבעל משלם חיובו במזונות ומדור. כך בהווה וכך יעשה בעתיד. מזונות הילדים הם חוב עתידי המתחדש מידי יום, לפיכך אין להוון נכס עבורו, וכך פסק ביה"ד חיפה בתיק 1035933/4, וכפי דעת הרשב"א חלק א תתק"ח וכן דעת הרמב"ן ורבי יהודאי גאון והש"ך.

הבעל מתכוון לתבוע קביעת משמורת משותפת, דבר שישליך על גובה המזונות שעבורם מבקשת האישה היוון.

לדברי ב"כ הבעל,  פסק דין ביה"ד הגדול שצוטט בסיכומי ב"כ האישה, אינו רלוונטי לענין משום שאין זה פסק דין אלא מבוא לשיחת גישור.

לדבריו, פסיקות המחייבות עיקול להבטחת מזונות ציינו כי מדובר בנסיבות מיוחדות ומקרים חריגים. ובעיקר – הנתבעים בפסקי הדין הודו שאינם משלמים את חובם, ואילו בנידון דידן האב עומד בחובותיו.

ב"כ האישה בסיכומי תשובה כתב כי הבעל כרגע איננו עובד. אם ייקחו לו את חלקו מהדירה ישלם מזונות גבוהים יותר ולא מזונות נמוכים כפי שהוא משלם היום.

דיון והכרעה

• נושא עיקול נכסים של חייב לצורך הבטחת תשלום עתידי שנוי במחלוקת ראשונים:

כתב הרא"ש (בבא קמא פרק א, סימן ה):

מי שבא לפני ב"ד ואומר יש לי תביעה על פלוני ומצאתי לנכסיו במקום ידוע ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ולא אמצא מקום לגבות ממנו חובי ומבקש שיעכבו ב"ד הנכסים עד שיתברר תביעתו וכן ראובן שיש לו שטר על שמעון ולא הגיע זמנו עדיין ובא בתוך הזמן וטען כזאת הכל לפי הענין ואם רואה הדיין אמתלא בדברי התובע או שלא יוכל ראובן לגבות חובו משמעון כשיגיע הזמן מצווה הדיין לעכב ממון הנתבע עד שיברר התובע תביעתו או עד שיגיע זמן השטר וכן מצאתי בשם הגאון ז"ל כתוב דתקנתא דרבנן הוא באיניש דמפסיד נכסיה משום השבת אבידה. ולי נראה דלא צריכנא לתקנתא דרבנן אלא דין גמור הוא שחייב אדם להציל עשוק מיד עושקו בכל טצדקי דמצי למיעבד. וכן נמצא תשובה לרב אלפס ז"ל דלא מצי למימר אחוי טירפך ואשלם לך אלא היכא דאית ליה נכסי דסמיך עלייהו הא לאו הכי יכול לחזור בו דמצי א"ל אדהכי והכי אכלת לזוזא וליכא לאישתלומי מינך.

שיטת הרי"ף והרא"ש שככל שרואה הדיין שישנו צורך בעיקול להבטחת התשלום, נענים לבקשת התובע. לדעת הגאון זו תקנת חכמים, ולדעת הרא"ש מדינא.